המחאה החברתית ושחיתות בעסקים: הציבור עדיין משוכנע שנמשכים קשרי הון-שלטון

ב

 העסקים בארץ מושחתים, כך סבורים 85% מהאזרחים על פי סקר גאלופ שפורסם בסוף השבוע. השחיתות שזכתה לכינוי הון-שלטון עולה לנו הרבה. היא מסכנת את יציבות המשק, מגדילה את כוחם של  תאגידים גדולים ממילא, מונעת תחרות ובכך מנציחה את הפערים בחברה ואת יוקר המחיה. מחירי המזון גבוהים? גם בגלל אותה שחיתות בעסקים. ועדת המזון מותחת את דיוניה מארבעה חודשים לשנה? מעניין למה, ומה יהיו מסקנותיה.
המונח שחיתות בעסקים בסקר גאלופ אינו מוגדר במדוייק, אולם ההנחה הרווחת היא, שהוא מתייחס בעיקר לקשרי הון-שלטון. אותם קשרים בהם אנשי עסקים מבטיחים, או נותנים טובות הנאה, ובתמורה, פקידים, רגולטורים, או פוליטיקאים מתאימים חקיקה, תקנות ואישורים לטובת עסקיהם. ראוי לציין, כי התופעה אינה מקיפה את כלל המיגזר העסקי, אולם מאפיינת תאגידים שעשו הונם מקשרים עם ראשי ממשלות, שרים, פוליטיקאים ורגולטורים בכירים, או סתם אנשי עסקים אמידים, שיכולים "לסגור" בעיות עם פקידים מקומיים.
שחיתות בעסקים אינה רק עבירה פלילית ובעיית יושרה של נותן ומקבל טובת ההנאה. היא פוגעת בתחרות במשק, מנציחה מונופולים לא יעילים, פוגעת בצרכנים ובצמיחה במשק. היא גם מרתיעה זרים מלהשקיע במדינה ובכך מגבירה את הפגיעה בתחרות. היא יוצרת את אי צדק חברתי, מעמיקה פערים בין עשירים לאחרים, מאפשרת לראשונים לצבור עוד ועוד כח ומסכנת בסופו של דבר את יציבות המשק.
פוליטיקאים בכירים, רגולטורים ואנשי עסקים למדו בשנתיים האחרונות להצניע קשרים שמקדמים עסקים. פחות פוליטיקאים ורגולטורים נצפים בארועים פרטיים של אילי הון, או במיפגשים אחד על אחד איתם, לפחות לא נותנים לכך פירסום בולט, כבעבר.
למרות הציניות נראה, כי בשנה האחרונה במיוחד החלה הממשלה לבצע תפנית אמיתית ביחסיה עם אילי ההון, עם האצת עבודת ועדת הרכוזיות, להגברת התחרות במשק. בנוסף, על רקע המחאה החברתית התחדדה ההכרה בצורך לשנות הרגלי עבר ולהתנתק מהחיבור המפנק לאילי ההון. גם צירופה של ישראל לארגון המדינות המפותחות העלה דגל אדום ביחס לשחיתות ממשלתית. מעל לכל היה זה דו"ח בנק ישראל, שנהביע דאגה מהרכוזיות במשק, שצמחה, בין השאר, על קרקע נוחה של קשרי הון שלטון מושחתים.
זה לא מקרה, שגורמים ממשלתיים סרבו להתייחס אתמול לסקר גאלופ  באופן רשמי והמעיטו בערכו. "אנחנו לא חייבים להתייחס לכל סקר שבו דיברו עם כמה אנשים", ציינו אותם גורמים. הסקר מציב בפניהם מראה, ממנה משתקפת תמונה מבהילה. גם ב-2011 עדיין סבורים 85% מהישראלים הבוגרים, שהשחיתות נפוצה בעסקים במדינה. נתון זהה התקבל מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה ב-2010.
מה זה אומר? שהציבור מאמין, שאנשי עסקים שיכולים, עדיין מנצלים קשרים במערכת הפוליטית, כדי לקדם את עניניהם בדרכים לא תקינות, לא שיויוניות, שבפועל פוגעות בחברה ובתחרות ומעכבות את צמיחת המשק. שהציבור ממתין למעשים, לא לועדות ומילים יפות.

נכון, ממשלה חייבת להיות בקשר עם המיגזר העסקי, כדי להיות רלוונטית לקידום הצמיחה במשק באמצעותו. אולם, מטרתה לסייע לכולם על בסיס אמות מידה שיויוניות, שיקדמו את המשק לצמיחה מהירה ויקטינו את הסיכון המערכתי הגלום בצמיחתם של כמה תאגידים גדולים במיוחד. לכן, הממשלה יכולה לקבוע שורת נהלים לשקיפות בפגישות אלה. לדוגמה, שלא יתנהלו בחדרי חדרים, שיהיה בהם נציג ניטראלי ושידווחות לתקשורת ובאמצעותה לציבור.
מי שקורא את דו"ח ועדת הרכוזיות לא יכול שלא להבחין בתחושת מחבריו, שישראל נמצאת על מדרון חלקלק של סיכון מערכתי הנובע מהתאגידים הגדולים. אלה צברו כוחם לא מעט באמצעות אותה שחיתות בעסקים. הדרך למניעת מימוש הסיכון כוללת גם מלחמה ללא פשרות גם בשחיתות העסקית, שבנוסף לפגיעתה ביציבות ובתחרות, למעשה גורמת לעליות מחירים ולחלוקה לא צודקת של ההכנסות במדינה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s