אמש נרשם ציון דרך חשוב בפוליטיקה ובכלכלה בישראל. הכנסת אישרה את חוק הריכוזיות, אחד החוקים החשובים, שמעיד על התנתקות הקשר בין ההון לשלטון. הרבה נחישות היו צריכים לגייס פוליטיקאים ורגולטורים, כדי להתגבר בשלוש השנים האחרונות (מאז הקמתה של ועדת הרכוזיות) על לחצים מצד אילי הון ומקורביהם, שעד לא מזמן היו חבריהם הטובים לארוחות ערב פרטיות ולקומבינות מתחת לשולחן של אותן סעודות.
רשימת הברכות הפעם ארוכה במיוחד. היא מגיעה קודם כל לחיים שני, שהמשיך לעמוד בראש ועדת הרכוזיות גם לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל משרד האוצר. לצדו ולצד חברי הועדה, שעמדו מול הלחצים של אילי ההון, מגיעות ברכות לממשלה, שאישרה את החוק. שנים משריה אמנם הובילו מחטף, שהניב הקלות משמעותיות לבעלי הפירמידות, אולם אלה נמחקו על ידי חברי ועדת הכספים בראשות ניסן סלומינסקי. גם לאלה מגיעות ברכות מיוחדות על עמידה רצופה בלחצים. ולבסוף לחברי הכנסת, שהצביעו בעד החוק.

קשה להאמין, שרק לפני שלוש שנים עוד חגגו קשרי ההון עם השלטון, הטיבו עם מעטים ועשירים על חשבון השאר וסיכנו את הדמוקרטיה. אז עוד טען מצעד כלכלנים, עורכי דין ומקורבים אחרים שנהנו מקשרים עם אילי הון, שהריכוזיות במשק דווקא מתפוגגת, ושאין רכוזיות כלל משקית.

מנגד, קשה היה להאמין, שפוליטיקאים ורגולטורים הרחיקו לכת ולא מצאו תירוצים לדחות, או למסמס את החוק. העברת החוק פותחת פתח לתקווה שלפנינו עידן חדש בפוליטיקה הישראלית, נקי בהרבה מקודמו. יש לקוות, שלא תהיה נסיגה בקרב פוליטיקאים, נוכח פיתויי ההון.

חוק הרכוזיות עשוי לשנות תהליכים מרכזיים במשק. הפירמידות יונמכו ויסתיים עידן הניצול הקל לרעה של בעלי שליטה את הרוב. האשראי במשק יחולק עם פחות ניגודי עניינים. כלומר, בצורה יותר הוגנת. נכון שהחוק לא מרחיק לכת בעניין זה, אבל הוא רושם התקדמות. והרכוזיות הכלל משקית – קודם כל, חשובה ההכרה בקיומה, דבר שלא היה מובן מאליו. בנוסף, הפרק בחוק העוסק בה יקשה מאוד על המשפחות המרכזיות במשק להמשיך להגדיל את כוחן והשפעתן.

עם ישום החוק אמור המשק להיות יותר תחרותי, עם הזדמנויות גדולות יותר למי שאינו מקושר. עם זאת, יש להמשיך לעמוד על המשמר, למנוע מעידה של פוליטיקאים לכיוון ההון ולוודא שהרגולטורים מיישמים את החוק בלי הנחות. האוירה הציבורית וההתעוררות החברתית שהעניקו רוח גבית יציבה למהפך, חייבות להתמיד ולתמוך בחיסול הרכוזיות.