מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם אתמול דוח"ח ביקורת על משרד הביטחון שחושף, כי במשך 17 שנים מערכת הביטחון לא דאגה לרשום את הקניין הרוחני שלה ולהגן עליו. הקניין הרוחני הוא זכותה על פטנטים שהומצאו תחת דוקת הגג שלה, בין אם מדובר ביחידה המובחרת 8200, או בבסיס חיל אויר או על ידי כל חייל או אזרח אחרים החוסים תחת כנפיהץ וכמובן, גם בפיתוחים משותפים עם התעשיות הבטחוניות הישראליות. לו היתה רושמת את הקניין הרוחני ומגנה עליו, יכלה לגבות בגינו כספים רבים מכל מוצר, או טכנולוגיה שנמכרים ומבוססים על הפטנט שפותח במערכת הביטחון.

חוסר אחריות? מחדל? רשלנות? מיסמוס מכוון של המלצות, לטובת שימון הדלת המסתובבת בין מערכת הביטחון והתעשיה הבטחונית? דלת זו, יודעים בכירים במערכת הביטחון, מאפשרת להם רגע אחרי פרישתם ממערכת הביטחון, תעסוקה מפנקת באחת החברות הבטחוניות. במילים אחרות: יחסי הון-שלטון.

המבקר לא חשף מה היקף הנזק הכספי שנגרם, כיוון שממערכת הביטחון נמסר לו, שלא יודעים כיצד לכמת אותו. עם זאת ציין המבקר, כי הסכום שניתן היה לגבות יכול היה לתרום תרומה משמעותית לתקציב משרד הביטחון. ניתן להסיק, כי מדובר בסכום כולל של עשרות מיליארדי שקלים לאורך התקופה.

המערכת גובה שיעור קבוע של תמלוגים ממכירת מוצרים בטחוניים למדינות אחרות, אולם לא ממסחרת את הידע שנמסר ללקוח עם העסקה. יתר על כן, המבקר ציין כמה מקרים בהם המערכת ויתרה על התנגדותה לרישום פטנטים על ידי חברות בטחוניות, שלא העניקו למדינה את חלקה באותו פטנט.

הדו"ח חמור, כיוון שהוא מצביע על מחדל מתמשך. קשה להניח, שכל הצמרת הבטחונית לא הבינה את משמעותו הכספית של עניין הקניין הרוחני. במיוחד, כשבעשור החולף פעלו כמה ועדות שעסקו בנושא.

המרויחים הגדולים הם אלה שלקחו את הידע ורשמו אותו כקניין רוחני שלהם, בראשם התעשיות הביטחוניות הגדולות. המבקר הביא לדוגמה את רפאל והתעשיה האוירית שטענו, כי שינוי מדיניות הקניין הרוחני עלול להסב להן נזקים כבדים. אך גם בוגרי יחידת 8200, שצברו היכרות עם חדשנות שפותחה במערכת הביטחון, ורגע אחרי שפרשו ממנה יכלו לפתח על בסיסה באין מפריע חברות חדשות ולמכור אותן בעשרות, או מאות מליוני שקלים ויותר, מבלי שהמדינה זכתה להשתתף בחגיגה, אף שהיא זו שזרעה את זרע ההצלחה של אותו בוגר יחידת העילית.

כמו כן, בין מערכת הביטחון לתעשיות הביטחוניות הגדולות קיימת דלת מסתובבת, שמאפשרת לבכירים המסיימים את שירותם להתמקם על כסא מרווח במיגזר הפרטי. מכאן עולה השאלה, האם היה לכך חלק בעצימת העיניים של המערכת בנושא הקניין הרוחני, ממנו הרויחו החברות?

תמוהה לא פחות מאי הפנמת עניין הקניין הרוחני במערכת הביטחון היא תשובת מערכת הביטחון למבקר המדינה. המבקר קרא למערכת הביטחון לפעול ללא דיחוי ליצירת תשתית משפטית, ארגונית וכלכלית,  שתאפשר ניהול נאות ומימוש כלכלי ראוי לקניין הרוחני. אולם, מערכת הביטחון לא ממהרת. מנכ"ל משרד הביטחון החליט להקים ועדה חיצונית, עם בכירים מהמגזר הפרטי והעסקי, שתפקידה בין היתר יהיה לבחון האם יש פוטנציאל כספי, ומה היקפו הגלום בתחום הקניין הרוחנ. רק לאחר שיוכח כי יש לכך היתכנות וכדאיות כלכלית מובהקת, יפעל משרד הביטחון להקים מנגנון, שיבצע מיפוי, אכיפה תיעוד, רישום וגבייה ספציפיים לגבי כל עסקה.

מעניין, אם בכירי המיגזר העסקי יכללו נציגי תעשיות בטחוניות. כי ישנו סיכוי סביר, שאלה ינווטו את הועדה לטובת שולחיהם. די אם מערכת הביטחון תתייעץ עם מומחי קניין רוחני, כדי שאלה יבהירו לה, שאין כאן שאלה אם היא מפסידה מאי רישומו, אלא כמה היא מפסידה מכך. לאלה לא יהיה ספק, שישנה כדאיות כלכלית בניהול הרישום המורכב של הפטנטים היוצאים מבית היוצר של מערכת הביטחון, חרף המאמץ הניהולי הכרוך בכך. לכן, על מערכת הביטחון להקים ללא דיחוי גוף שיידע לשמור על הפטנטים שיש לה חלק בהם, במקום שתמשיך לפזר אותם ברוח, ואחר כך לבקש מהממשלה תוספת של מיליארדי שקלים לתקציבה המנופח, העומד על כ-50 מיליארד שקלים בשנה.