שוק סיטונאי לירקות ופירות – יקום, או ישאר על הנייר?

ב

שוק סיטונאי חדש לפירות וירקות אמור להקטין את הרווחים בשיעורים של עד 200% בין מחיר המכירה של החקלאי למחיר הרכישה של הצרכן. האם הוא יקום, או שלאור עלויות ההקמה הגבוהות, כ-400 מיליון שקל, הוא יידחה למועד לא ידוע?

דמיה. מקור: תוצרת הארץ.

השוק הסיטונאי לפירות וירקות יעלה 387 מיליון שקל ועשוי לחסוך 1-2.5 מיליארד שקל פערי תיווך בשנה. המודל הכלכלי הראשוני של השוק ממליץ להקימו באמצעות חברה ממשלתית ולהעבירו בשלב שני לזכיין (BOT). הפעלת השוק צפויה לשאת רווחים משנת הפעילות השניה.

עלויות ה קמת השוק המלאות הוצגו באחרונה למשרד החקלאות על פי ניתוח כלכלי ראשוני שביצע רואה החשבון יצחק סוארי. נוכח ההשקעה הגדולה עלתה השאלה, מי יממן את ההקמה, חברה ממשלתית, שתערוב להפעלה תקינה של השוק בשנותיו הראשונות, או חברה פרטית, בשיטת "בניה, הפעלה והחזרה לממשלה" לאחר 20-35 שנה (BOT). סוארי המליץ על חברה ממשלתית, עם אפשרות להכניס גורמים פרטיים בשלב שני, לאחר כשלוש שנות פעילות.

אל מול ההשקעה הגדולה הוצג החיסכון הצפוי בעלויות תיווך סיטונאי יחסית למצב הנוכחי, שחלקו יגיע לצרכנים, הנאמד בסכום של 1-2.5 מיליארד שקל בשנה. הצפי מבוסס על הערכות של צנובר, איגוד משווקי הפירות והירקות, וסוארי מציג אותו תוך הבהרה, כי לא אימת את הנתון. במשרד החקלאות מעריכים, כי החיסכון יהיה קרוב יותר לרף הנמוך, כיוון שכמחצית מהסחר החקלאי מתבצע כבר כיום ישירות בין המגדלים לרשתות השיווק הגדולות, ללא שוק סיטונאי. לפיכך, פערי התיווך, כתוצאה מהקמת השוק, יורגשו תחילה בשווקים הפתוחים ואצל ירקנים, ואולי יצליחו להקרין גם על המחירים ברשתות.

בראש היתרונות שמנה סוארי להקמת השוק נמצא "פוטנציאל לפיתוח מסחר תחרותי ושקוף, בדומה לשירותי הבורסה לניירות ערך". השוק יאפשר שקיפות מחירים והנגשת נתונים למשתתפי השוק, לרשויות המפקחות ולציבור, יצור חלופה למגדלים המשווקים ישירות לרשתות השיווק, יאפשר אכיפת תקנים איכות וחוקים, יסייע בצמצום מסחר שאינו מפוקח ("שוק שחור"), ישפר את איכות המוצר ויצמצם את הפחת. בנוסף צפוי השוק לעודד חדשנות בשיטות גידול, שינוע ואיחסון, לשפר את השירות ולהגדיל את המסחר בפירות וירקות.

באוקטובר 2010 החליטה הממשלה על הקמת החברה להקמת השוק הסיטונאי והעמידה בראשה את רענן כהן. הקמת השוק המתוכננת ל-2014, באיזור צומת מסובים.

על פי סוארי, עלויות ההקמה כוללות 132 מיליון שקל עבודות תשתית, בהן ישור השטח, תשתיות מים, חשמל, תקשורת וביוב, סלילת כבישים, פיתוח סביבתי, שערים ומערכות בקרה. עבודות הבינוי צפויות להסתכם ב-142 מיליון שקל, כולל מבנה השוק, שטחי שירות ומינהלה, מבנים לוגיסטים ונקודת משטרה. עלויות תכנון, פיקוח, ניהול ותוספות בלתי צפויות נאמדות בסכום נוסף של כ-30 מיליון שקל. בתוספת מע"מ (16%) מגיעות עלויות ההקמה ל-386.7 מיליון שקל.

השוק הסיטונאי צפוי לקום על שטח של כ-220 אלף מטרים רבועים (מ"ר), מהם 27,570 מטרים רבועים שוק; 2,580 מ"ר  משרדים, מעבדות ונקודות אבטחה; 1,580 מ"ר יושכרו לתחנות תידלוק, משרדים ושירותים בהם בנק, קפיטריה ודואר; כ-4,000 מ"ר יוקצו לשטח לוגיסטי לפריקה וטעינה; 114,330 מ"ר יוקצו לחניות כלי רכב פרטיים, כבישים, גינון ושירותי פריקה נוספים.

על פי אמדן מבנה ההכנסות וההוצאות צפוי השוק להפסיד בשנה הראשונה כמיליון שקל ולהתחיל להרויח מהשנה השניה לפעילותו, בה ירשום רווח של 1.4 מיליון שקל, שיעלה ל-3.1 מיליון שקל בשנה שלאחריה ומהשנה הרביעית צפוי להגיע ל-5 מליון שקל ומעלה.

ההכנסות השנתיות בסך 20-25 מיליון שקל יגיעו מדמי שכירות שיעלו עם השנים (13.8-17.3 מיליון שקל) ומדמי ניהול וכניסת כלי רכב. ההוצאות שיעלו עם השנים, בסך 19.7-20.2 מיליון שקל יכללו, בין השאר, שירותי אבטחה, סדרנים וקופאים, ארנונה, כח אדם וניקיון.

הפעילות הסיטונאית בארץ מתרכזת בשישה שווקים סיטונאים, שלושה מהם במרכז (צריפין, רחובות ופתח תקוה). בנוסף ישנם מפיצים המפעילים מרכזים לוגיסטים פרטיים, כדוגמת חברת ביכורי שדה. רשתות השיווק הגדולות מחזיקות מרכזים לוגיסטים משלהן ונמצאות בקשר ישיר עם החקלאים.

הסחר הסיטונאי מרכז בשנה בממוצע תנובת פירות וירקות בכ-3.6 מיליון טון, מתוכם כ-2.2 מיליון טון ירקות, כ-800 אלף טון פירות וכ-600 אלף טון פרי הדר.
על פי נתונים שמשמשים בסיס להקמת השוק, עליית מחירי המזון בישראל בחמש שנים האחרונות גבוהה מאשר במדינות אירופה והגיעה לכ- 12.7%. בנוסף, בהיעדר תחרות ובהיעדר פיקוח מתאפשרת פגיעה באיכות ובטיב המוצרים. פערי התיווך הסיטוניים והקמעוניים בארץ מביאים להאמרת מחירים, המתבטאת לעתים בהעלאת המחיר לצרכן עד כדי 200% לעומת המחיר שמקבל החקלאי.

שרת החקלאות, אורית נוקד אמרה, כי "השוק הסיטונאי שיהיה בפיקוח ממשלתי יחולל מהפכה של ממש בשיווק פירות וירקות בישראל. קידום התחרות והגברת היעילות של המערכת יורידו באופן משמעותי את פערי התיווך לטובת הצרכן, ובנוסף יתרמו להעלאת רמת  שקיפות המחירים וביצוע בדיקות הדוקות ותכופות יותר של הסחורה הנמכרת לציבור."

רענן כהן ציין,  כי "השאיפה היא, שכבר במאי 2014  יפתח השלב הראשון במתחם, אשר יהווה גורם מאזן מול הריכוזיות הגוברת של רשתות השיווק. השוק יפתח סחר חקלאי, אשר יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר, הקיימים בשווקים מרכזיים בעולם".
לדבריו, הקמת שוק סיטוני, שירכז כמויות גדולות של התוצרת במתחם מרכזי תקדם באופן ישיר תמורה נאותה לחקלאים, תקדם קביעת תקנים לשיווק ולהחזקת התוצרת החקלאית, ובכך, תעלה איכות התוצרת ותשתפר השמירה על בריאות הציבור. כהן הוסיף, כי כיום, פעילות בלתי מבוקרת של מתווכי ביניים רבים יוצרת עמימות וסרבול בנוגע לתהליך. אולם יישומה של מערכת ממוחשבת לאיסוף וניתוח נתונים, כפי שנהוג במדינות מפותחות  תייצר מחיר מומלץ לפירות ולירקות, אשר ישמש כלי להגברת שקיפות המחירים ופרסומם באמצעי התקשורת מידי יום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s