זו היתה מתנת יומולדת מושלמת. ארוחה זוגית בפרוייקט שולחנות עגולים, שהביא לישראל שמונה שפים נחשבים בעולם. אלה חברו למסעדות מקומיות והפיקו במשך שבוע ערבים סגורים מראש של ארוחות מבוססות על תפריט טעימות. המנות גובשו בשיתוף פעולה בין השף האורח לשף המארח. בחרנו את השפית סוניה פרויסהמר ממסעדת פרויסהמר מברלין, בעלת כוכב מישלן, שהגיעה להרברט סמואל שם רוקח השף אדיר כהן את מטעמיו. הציפיות היו גבוהות, ולא התאכזבנו. גם לא מהשפית, שהיתה חביבה במיוחד, רחוקה מהשפים הישראלים המככבים בתקשורת, שאף שהם נטולי כוכב מישלן, אין מה שיפריע להם לעוף על עצמם.

אז מה היה לנו? מנת פתיחה אישית, שתי מנות ראשונות זוגיות, מנת ביניים אישית (מרק), שתי מנות עיקריות מתוך שלוש וקינוח זוגי מתוך שניים. יצאנו שבעים, אך לא בהרגשה כבדה. אולי גם, כי במאמץ רב הצלחנו לאכול רק מעט מהלחם של הרברט סמואל עם החמאה והמלח השחור.

זו היתה מנת הפתיחה, ברוקולי ומוצרלה קטנטנים שפתחו את התיאבון עם רטבים מדוייקים והמשחק המוכר של רך ופריך. מייד אחריה הגיעו יחד שתי צלחות. את הראשונה תצטרכו לדמיין, כי מרוב שמחה שכחתי לצלם: סלקים אורגנים צלויים, עם גלידת שמיר וטפיוקה ברוטב סלק, לצד עלים ירוקים. יחד איתה הגיעה הטונה, צרובה קלות מסביב וסגולה כהה בפנים, עם טוויל קולרבי, פירה חזרת, ג'לי ג'ינג'ר ווסאבי.

סיימנו יפה, אפילו ניגבנו את הרוטב כמינהג הישראלים וכנגד כל כללי התרבות המערבית, ואחרי רגע הגיע המרק.

מרק דלעת צלויה עם גבינת עיזים, גרעיני דלעת ופסיפלורה במרקם קרמי. סימן המרק  מעל השוליים מצד ימין נגרם על ידנו. לשולחן הצלחת הגיעה נקיה.

המנות העיקריות היו לא אחידות בגודל, אולם כיוון שחלקנו אותן איש לא נשאר מקופח. ראשונה נבחרה מנת פילה מוסר, קרם גזר, באקצ'וי ובוטנים.

אחריה ניגשנו למנת הכבש, שכללה פילה צלעות (ללא העצם) שנח על כתף טלה שבושלה שבע שעות בתנור, לצד ניוקי, מלפפונים צרובים ונגיעת יוגורט ברוטב.

כיוון שביקשנו לפני הארוחה לראות את הפעילות במטבח, זה היה השלב בו המלצרית המצויינת שלנו, קאי, הציעה שנתלווה למארחת ונעלה לקומה השניה, למרכז העצבים של המסעדה, המטבח הסגור בקירות זכוכית שקופה. שם פגשנו את השף הקבוע של הרברט סמואל, אדיר כהן עם השפית בעלת כוכב המישלן, סוניה פרויסהמר, שנראתה בהחלט נהנית מכל רגע של בישול לקהל הישראלי, גם כאשר הגיח מגרם המדרגות גברתן ישראלי שבע ומרוצה ששואג, שהיא בכלל צריכה להיות המאסטר שף של ישראל.

אם תיפגשו בהרברט במואל או בברלין עם הכיפה הזהובה הזו, אל תוותרו עליה. גלידת מוס לימון עם ציפוי דק של שוקולד לבן ומעליו קליפות לימון מסוכרות.

זה היה סיפור אהבה מוצלח ומרגש. היה שם כל מה שהיכרנו, כלומר, טעים ויפה, רק הרבה הרבה מעל מה שהיכרנו.

וכמה זה עלה לנו? אווווץ'. לא מעט. אפילו הרבה מאוד. 450 שקל ללא שתיה. ובכל זאת, עם שלל המנות, רובן מדוייקות להפליא וכולן מענגות ומפתיעות בצורה זו או אחרת, ובמיוחד כשמדובר בשני ימי הולדת – היה בהחלט שווה.