עדכון, 6.8.14:
שר הכלכלה, נפתלי בנט נפל בפח. כאן גם היועץ האישי המתוחכם שלו, שלום שלמה לא עזר לו. מישהו ניצל את העובדה שהשניים חדשים בעיר ולא ממש מכירים את ההסטוריה העגומה של המאבק נגד חוק חובת סימון מחירים, שחוקק לפני כ-15 שנים שר התמ"ס לשעבר, נתן שרנסקי. החוק כל כך טוב לצרכנים, שרשתות וספקים עושים מאז, כל פעם מול שר חדש, שמיניות באויר כדי להוציא ממנו את העוקץ. כמי שהגיח מעולם ההיי טק ומתעניין בראשות הממשלה, בנט לא מכיר את הקומבינות האלה. לכן הוא נתן אור ירוק לבחינה של שינוי החוק, אף שהדוחפים לשינוי, בראשם רשתות שיווק, לא הציגו ולו טיעון חדש אחד, שלא נדחה בעבר.
בנט אומר להגנתו, שבצוות הבחינה של החוק יושבים ארגוני צרכנים שהוא מעריך שיגנו על האינטרס הצרכני. אבל, אחד מהם, הרשות לסחר הוגן, לא הוכיח שהצרכנים בראש מעייניו ולא הפגין אסרטיביות עבורם מול אילי ההון. להיפך. היו מבצעי אכיפה שהרשות יצאה בהם – אבל הודיעה מראש היכן יסתובבו פקחיה החוקרים. השני, המועצה הישראלית לצרכנות, היא ישות אנמית במידה רבה ושניהם בכל מקרה כפופים לו. הארגון השלישי, אמון הציבור הוא משענתם האמיתית היחידה של הצרכנים, כפי שהדברים נראים כרגע.
אבל בואו נאמר, שלא נתפלא, אם החלטות אנטי צרכניות יתקבלו בצוות "ברוב קולות", כשאמון הציבור יהיה קולו של המיעוט. ובמדינת הרוב קובע, הרכב הועדה כבר הכריע את התוצאה במידה רבה – אלא אם בנט יתעשת.

4.8.14:

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שאמורה להיות המגן הממשלתי המרכזי על הצרכנים, יוזמת במחשכים מהלך אנטי צרכני מובהק, שישרת את הרשתות והספקים הגדולים. תמר פינקוס, העומדת בראש הרשות החליטה לבצע ניסוי (פיילוט) להצגת מחירים שונה מזו הנהוגה כיום על פי חוק חובת סימון מחירים.
פינקוס פנתה לאיגוד לשכות המסחר, המועצה הישראלית לצרכנות ואמון הציבור לפני כחודשיים בבקשה לקבל הצעות לחלופות ולפיילוט לניסוי אותן חלופות. על פי מקורות השותפים למהלך, מטרת הפיילוט היא מעבר לסימון אלקטרוני על המדפים במקום על המוצרים. בנוסף, בקצה כל שורת מדפים יוצג קורא ברקוד, שהצרכן יוכל להשתמש בו כדי לראות מה המחיר המדוייק של המוצר שבידו ואף להטביע עליו מדבקת מחיר.
הנסיון לבצע מחטף בסימון מחירים נחשף בשבוע שעבר ב-TheMarker: http://www.themarker.com/misc/smartphonexmlfeed/1.2391636, אולם כשהלחימה בעזה היתה בשיאה, נראה לי לא ראוי להציף אותו בבלוג. עכשיו, כשהפסקת האש נכנסת לתוקף, אפשר לחזור למלחמות יוקר המחיה שלנו.
נראה, כי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שצריכה לשמש חוד החנית בהגנה על הצרכנים נגד עושק מצד קמעונאים מכל הסוגים, משרתת את הקמעונאים והיצרנים הגדולים. זו המדיניות שמכתיבה העומדת בראש הרשות, תמר פינקוס. האישה שעם בחירתה התמוהה לתפקיד נכתב עליה, שהיא המינוי הכי לא נכון במקום הכי חשוב לצרכנים. פינקוס צפויה לצאת לגמלאות בעוד כשנה, ואז מתכנן שר הכלכלה, נפתלי בנט להפוך את הרשות למה שהיתה צריכה להיות במקור. עם זאת נראה, כי עד יציאתה לגמלאות עלולה פינקוס לא רק לא להועיל לצרכנים, אלא אף לנצל את מעמדה ולהזיק להם.

עכשיו עומדת פינקוס להגשים את חלומם של רשתות השיווק הגדולות והספקים הגדולים מזה 15 שנים ולשנות את חוק חובת סימון מחירים. להסיר את המחיר המוטבע על המדבקה ולהחליפו בסימון אלקטרוני על המדף. היא תנסה לשכנע את שר הכלכלה, נפתלי בנט – שבלי חתימתו מאמציה לא יהיו שווים דבר – שהיא מכניסה את הקידמה לצרכנות. כי בנט, כידוע, הגיע מההיי טק והוא חובב טכנולוגיה.

למה זה יהיה אסון צרכני? כי המדבקה מאפשרת לנו כצרכנים להחזיק את המוצר בבית, וכשהוא נגמר ואנחנו עומדים לקנות מוצר חדש, אנחנו יכולים להעיף מבט על המחיר שנותר עליו ובקניה לראות, אם היצרן, או הרשת הקפיצו את מחירו. לפי זה נוכל לסמן אותם ולהחליט אם אנחנו ממשיכים לקנות מהם, או לא. כלומר, המדבקה היא הידידה הטובה, או הנשק של הצרכנים.
למה הצג האלקטרוני גרוע? כי הרשת תוכל לשחק עם המחירים בשניות. כבר היום ישנן רשתות, שמורידות מחירים בימי א'-ד' ומעלות אותם לקראת סוף השבוע, כשהקניות לשבת בעיצומן. סימון מחיר אלקטרוני בלבד על המדפים יאפשר להן לשחק עם המחירים בתדירות גבוהה יותר. כך, כשהסניף יהיה עמוס ביום שישי בשעות 11:00-13:00 לדוגמה,  יוכל האחראי בסניף בלחיצת כפתור להעלות את כל המחירים בשיעור זניח, לכאורה, של 1%, או ב-5% ולעשות "מכה". אחר כך הם יחזרו לרמתם הרגילה. הצרכן לא ממש יבחין, אם הקפה שקנה התייקר בחצי שקל, אבל ירגיש את ההוצאה המצטברת של עשרות המוצרים בעגלה. יתר על כן, אם נכנסנו לסניף ב-10:45 וקנינו מוצרים במחיר שראינו על המדף, כשנגיע לקופה נוכל לראות רק לאחר ששילמנו, שהמחירים שראינו שונים מאלה שהוצאו מכיסנו.
ועוד משהו – סימון על המדף לעולם לא יאפשר לצרכן להשוות מחירים בין קניה לקניה ולהעניש את היצרנים, או הרשתות שיקפיצו מחירים.

בדיונים שכבר נערכו בין השותפים למהלך החשאי עלו טענות מצד המצדדים בשינוי, לפיהן יש לבחון את השיטה הטובה ביותר לאור ההתקדמות הטכנולוגית, כדי למנוע טעויות בחיוב בין המחיר בקופה למחיר על המוצר ולהקטין עלויות בסימון מוצרים, שמגולגלות לצרכנים. כל הטיעונים הללו הועלו בעבר על ידי רשתות וספקים, שרצו לבטל את הסימון על המוצר ולהחליפו בצג אלקטרוני על המדף, שאינו מאפשר לצרכן להשוות מחירים בבית.
אזכיר עוד, שלעניין הסימון על המדף, רשתות הוכיחו, שהן מתמחות בבלבול הצרכנים, כאשר במקרים רבים לא ניתן למצוא את המוצרים הרלוונטים מתחת למחיר שעל המדף. כלומר, המוצרים "נודדים" על המדף ולעיתים אף "נעלצים" לחלוטין, ובפועל אין קשר בין המחיר שמופיע על המדף למוצר שמתחתיו.
ולעניין העקרוני, שיטות אלקטרוניות אלה והטענות הנילוות אליהן הועלו בעבר ונדחו, כיוון שהמסקנה היתה, שהן מרעות את מצב הצרכן יחסית למצבו כיום, בו הסימון ה"פרימיטיבי" מתבצע במדבקה על המוצר.

מהרשות להגנת הצרכן נמסר בתגובה, כי "בימים אלו הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נמצאת בשלבים ראשונים של בחינת נושא סימון המחירים, החלופות הקיימות לו תוך שמירה על השקיפות וזכויות הצרכנים כפי שמוקנים להם כיום בחוק".

בדרך כלל צרכנים מבצעים קניות במהירות, ואין להם זמן לאתר את המחיר על המדף של המוצר שרכשו, או להדביק תוית מחיר בעצמם. לכן, אם לרשות להגנת הצרכן עניין להכניס את הקידמה האלקטרונית לרשתות, עליה לוודא, שהיא מתווספת למדבקה הרגילה, ולא באה על חשבונה. כל נסיון אחר צריך להיבלם על ידי השר, שחתימתו חיונית לתיקון החוק, נפתלי בנט, שמצהיר השכם והערב על כוונתו להיאבק ביוקר המחיה.