מרק של סתיו. וחורף גם. מחמם אבל לא מכביד. ניתן לשלב אותו כמנת ביניים בכל ארוחה. הבטטה נועדה לתת לו "גוף", צבע וטעם עמוק יותר.
אם יש ציר ירקות מוכן בבית, אפשר להוסיף ממנו כרבע מכמות המים שבמתכון, כדי שלא ישתלט על הטעם.
להקרמה אפשר להשתמש בשלוש כפות סולת, או קמח תירס צהוב (בצילום האחרון, בו גררתי מעט גורגונזולה למנה).
הכמויות המדוייקות של המתכון מתחת לסרטון.
אם אהבתם את המתכון הזה, אני שמחה לעדכן אתכם שהוא ו-99 נוספים מחכים לכם ב-ספר 100 המתכונים של חגי ישראל – ספר המתכונים שלי, שיצא לאור בשיתוף עם סטימצקי ויהיה מתנה מושלמת שכיף לחזור אליה כל שישי וחג להכנת הארוחה המשפחתית האהובה 🙂
מה צריך (לכ-10 מנות)?
כ-900 גרם כרובית נקיה מעלים
1 בצל
1 בטטה
5 ס״מ של ענף סלרי (או חתיכת שורש סלרי או שורש פטרוזיליה קטן)
ליטר מים (בערך, לפי המרקם הרצוי)
1 כוס ציר ירקות (או מים רותחים עם חצי כפית אבקת מרק בטעם עוף) – לא חובה
כף שמנת לבישול למנה
אגוז מוסקט מגורר
מלח
מה עושים?
בקיצור – מבשלים את הירקות עד ריכוך, מרסקים למחית חלקה בבלנדר ומוסיפים מעט שמנת.
בהרחבה – מפצלים את ראש הכרובית לפרחים ושוטפים. מקלפים וחותכים גז בצל ובטטה. קוצצים סלרי.
מכניסים הכל לסיר, מוסיפים מים עד שני שליש גובה (בערך ליטר) וכוס ציר ירקות/מרק ירקות ותבלינים. מבשלים לריכוך מלא.
מעבירים לבלנדר את כל הירקות עם מחצית מהנוזלים ומערבלים. מוסיפים נוזלים לקבלת הסמיכות הרצויה. אם המרק סמיך מידיי אפשר להוסיף מים רותחים ולערבב היטב. כמות גדולה של מים תחייב החזרה לסיר לעוד חמש דקות בישול. טועמים ומתקנים תיבול.
בהגשה מזליפים מקנקן קטן שמנת לכל צלחת.
בצילום למטה – המרק ללא בטטה ועם גזר במקום. בתוספת שלוש כפות סולת או קמח תירס (להסמכה) וגורגונזולה מגוררת מעל לטעם חדש.
טיפ: איך מכינים ציר ירקות ללא מאמץ?
הציר יכול לשדרג כל רוטב ומרק. אבל, אין צורך לרוץ לקנות ירקות לכבודו.
כשאתם מקלפים תפו"א, בטטה, גזר, קישוא או כל ירק אחר – אל תזרקו את הקליפות. שמרו אותן בשקית במקפיא יחד עם ירקות שנראים בסוף חייהם (אבל לא רקובים או מקולקלים). כמו עלי פטרוזיליה שנראים לא טוב להגשה, או סלרי שסופו קרב.
בבוא הזמן יווצר מאגר של חומר גלם למלא בו סיר. הכניסו את התכולה כשהיא קפואה לסיר, הוסיפו מים והרתיחו לפחות חצי שעה.
ברוכים הבאים, קיבלתם ציר ירקות. מחלקים לקופסאות לפי הגודל הרצוי ומעבירים למקפיא.
את הטיפ קיבלתי מהשף משה רוזנברג, שהוא גם חבר יקר.