אפשר לאכול אותו קר בקיץ, או חם בחורף, עם שמנת מתוקה, או בלי. הוא עשיר אבל לא כבד וצבעו האדום-כתום מעניק לו, בנוסף לכל היתרונות, גם מראה חושני. מרק העגבניות-בטטה שלי הפך לפופולרי ביותר במשפחה, מבין מרקי חורף 2012. אפשר להכין אותו משאריות עגבניות שנותרו, שפחות מתאימות לסלט, אבל עדיין נותר בהן טעם, שהיינו רוצים לפגוש במרק.

מצרכים:
* 1 ק"ג עגבניות (אפשר לשלב עגבניות שרי לגיוון)
* בטטה בינונית (כ-400 גרם)
*בצל קצוץ גס
* ראש סלרי קצוץ גס, או מגורד
* ראש שום עם הקליפה חתוך לשני חצאים (בצורה שכל שיני השום נחתכות לשניים)
* 3 גבעולי טימין
* שמן זית
* מלח, פלפל
* חצי כפית – 1 כפית סוכר (תלוי בחמיצות/מתיקות העגבניות)
* 1-1.25  ליטר מרק צח (לא בשרי)/מים ומעט אבקת מרק

אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-250-220 מעלות.
מסירים את העוקץ (החלק הירוק) של העגבניות וחותכים אותן לרבעים. חותכים את הבטטה לקוביות בגודל 3X3 סנטימטרים. מסדרים עגבניות ובטטה על תבנית אפיה (אני מניחה עליה קודם נייר אפיה, להקל על הניקיון שאחרי). טומנים ביניהם את הטימין והשום, מזליפים שמן זית בנדיבות, מפזרים מלח ומכניסים לתנור. קולים כ-40 דקות, או עד השחמה וריכוך הבטטה. אפשר להשאיר קצוות שנחרכו, אבל כל מה שמעבר לזה יהפוך את המרק למר, לכן להימנע מצלייה מוגזמת.
מעבירים לסיר עם כל הנוזלים. בשלב זה מפרידים את עלי הטימין מהגבעולים, מצרפים את העלים למרק ונפרדים מהגבעולים. מחלצים את השום מהקליפה ומוסיפים את החלק הרך הקרמי שלו. מוסיפים את הבצל וראש הסלרי, הסוכר (עדיף להתחיל עם מעט סוכר, לטעום לקראת הסוף ולהוסיף עוד, אם צריך) והמרק.
מרתיחים עד שהסלרי מתרכך (15-20 דקות). מתקנים תיבול (סוכר, מלח, פלפל) ומצננים מעט.
מרסקים בבלנדר מוט או בבלנדר רגיל. אפשר להשאיר גושים, או לרסק למרק חלק לחלוטין.
מוזגים לקערות אישיות. מזליפים מעל שמנת מתוקה לקישוט ולטעם עשיר יותר.