הבולונז הזה כל כך אהוב במשפחה, שנדרשתי לא לשנות אותו ולא לעשות עליו שום וריאציות. לא, לא  משעמם לאכול אותו כל פעם בגירסה הזו, אמרו-דרשו גל ולי, גם אחרי שביקרו בארץ המגף וטעמו את הגירסה המקורית. גם הראגו (בולונז משודרג) לא שינה את הניצחון הסוחף של המנה הזו.
שתי הערות לפני המתכון: בשר הכבש מוסיף גוון של טעם, וגם כאלה שטוענים שאינם אוהבים טעם של כבש נהנו ממנו. עם זאת, הוא לא חובה. הצלחה מובטחת כשמשתמשים בבשר טרי איכותי.

מה צריך (לחמש מנות)?
500-600 גרם בקר טחון (אופציות: כתף, או צלעות. כמובן שאפשר חלקים משובחים יותר כאנטריקוט. לא להשתמש בבשר קפוא)
120 גרם בשר כבש טחון – לא חובה
בצל גדול קצוץ לקוביות קבינוניות
חצי ראש שום כתוש
260-300 גרם (אריזה גדולה) רסק עגבניות
1-1.5  כוס מים רותחים
שמן זית
כפית טימין מיובש (לא חובה)
מעט טיטמין טרי (לא חובה)
מלח
פלפל
קורט סוכר (לפי הצורך)
250 גרם (חצי אריזה) ספגטי מלא מספר 3 או ספגטי מספר 7, ברילה (העובי האופטימלי לבשר).

מה עושים?
בקיצור – מטגנים בצל, שום ובשר טחון, מוסיפים רסק עגבניות, מים ותבלינים. מבשלים פסטה לפי הוראות היצרן. משלבים בצלחת.
בהרחבה –
מחממים במחבת עמוקה ורחבה שמן זית, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד תחילת השחמה. מוסיפים שום לטיגון קצר ולפני שיישרף (זה קורה מהר) מוסיפים את הבשר (והכבש).
מקפיצים עם שתי כפות גדולות עד שהוא אפור מכל צדדיו ומפורר לחלוטין. מוסיפים את רסק העגבניות מלח, פלפל, טימין ומעט סוכר ומערבבים. מתחילים לדלל עם המים הרותחים עד לקבלת סמיכות רוטב רצויה. לא להטביע את הבשר במים, כי הם יבשלו אותו. אפשר לקראת הסוף להוסיף עוד מים מהמים בהם בושלה הפסטה, יש בהם מעט עמילן והם יוסיפו מרקם לרוטב. מכסים לעשר דקות, מידי פעם מערבבים שלא יישרף ומתקנים תיבול וסמיכות.
 מבשלים את הספגטי לפי הוראות היצרן. מסננים ומעבירים לצלחת (ללא שטיפה במים קרים). מעל עורמים רוטב בולונז. מפזרים מעל מעט טימין טרי.