תפוח אדמה שרוף הוא הסימן המובהק של ל"ג בעומר. אפשר לצרף אליו בטטה, חציל, כרובית, חצאי עגבניות, או קלחי תירס.  עדיף  לתבל אותם בחמאת שום וירק, או בשמן זית, שום וטימין לפני שעוטפים אותם בנייר כסף.
טיפים למדורה:
* לחורר את נייר הכסף עם מזלג בכמה מקומות, כדי שהטעם השרוף יגיע בקלות למה שבתוכו.
* את התירס אפשר לבשל בבית כדי שיתרכך מעט ואז להכניס למדורה עטוף בנייר כסף. זה מקצר את התהליך.
* להכין בצד קערות עם רטבים וכפות, שכל אחד ייקח לפי טעמו, מה שהופך את הארוחה יותר מעניינת: טחינה גלמית, טחינה מוכנה, סילאן או דבש, יוגורט מתובל בפטרוזיליה, שמנת עם עירית, רסק עגבניות תוצרת בית, קטשופ, חרדל, מיונז. ואפשר גם גבינת פטה מפוררת (הולך טוב עם חציל שרוף בפיתה, או עגבניה). ולא לשכוח את הבייסיק – מלח, פלפל, שמן זית.
* עם כל הכבוד לאוירת הקומזיץ, רצוי שיהיה שולחן קטן בסביבה, שעליו יונח האוכל, כי אף אחד לא אוהב חול ברוטב שלו.
* שידרוג כללי יכול להתקבל עם בירות קרות בצד.

מה צריך (ל-10 אנשים)?
20 תפוחי אדמה בינונים
כרובית בינונית
10 חצילים בינונים
10 תירסים
10 בטטות
רטבים כפי שצויין לעיל בטיפים
פיתות
מלח, פלפל
300-200 גרם חמאה מתובלת
שמן זית
שקית מרשמלו ושיפודים

מה עושים?
את כל הירקות שוטפים. בכניסה למדורה הם צריכים להיות מכוסים מכל הצדדים בנייר כסף.
כל קלח תירס חותכים לשלושה חלקים, מזליפים מעל שמן זית בטעם שום (חוצים שן שום, מכסים בשמן זית ואחרי יומיים מתקבל שמן זית בטעם שום), עוטפים בנייר כסף.
כל חציל מנקבים עם מזלג ומכניסים שלם עם הקליפה לנייר כסף. עוטפים מכל הצדדים.
את הבטטה עוטפים בנייר כסף.
כל תפוח אדמה חוצים לאורך בחלק הצר, לקבלת שני חצאים שטוחים ורחבים. משאירים את הקצה מחובר, אבל אם הוא מתפרק – לא נורא. מורחים בחמאה מתובלת. סוגרים ועוטפים בנייר כסף.
את הבצל חוצים ועוטפים כל חצי בנייר כסף.
מפזרים מעט חמאה מעל ראש הכרובית. מניחים את הכרובית עם העלים על נייר כסף ועוטפים.
מחוררים מעט את כל עטיפות נייר הכסף.
מכניסים לתנור/למדורה ל-30-60 דקות.

והקינוח הכי פופולרי בקומזיץ, מרשמלו עתיר סוכר. לא דורש כמעט הכנות, למעט השריית השיפודים במים כמה שעות לפני היציאה למדורה, כדי שלא יישרפו. משרים, מנגבים ואורזים.
משפדים מרשמלו על שיפוד, מקרבים לאש, מחכים שיתחיל להתקרמל ולשנות צורה ומוציאים. זהירות, המתוק הזה לוהט!
הקינוח שלא תוכלו לוותר עליו אחרי שתנסו – אננס טרי שלם עטוף בקינמון. זה הולך ככה: מקלפים את האננס בשלמותו. משפדים על השיפוד לכל אורכו עד שהשיפוד יוצא מהקצה השני. בוזקים עליו בנדיבות קינמון, מוודאים שהוא נדבק,מקרבים לאש ומסובבים כמה שניות, בלי לשרוף את הקינמון. מה שצריך להתרחש זה קירמול האננס עם הקינמון. מוציאים, פורסים לאורך פרוסות עם סכין חדה (כמו שוארמה) ואוכלים כשהננס חמים. חוזרים על פעולת בזיקת הקינמון והצליה המהירה, עד שמסיימים את האננס.
לחלופין אפשר לחתוך את האננס (ללא החלק הפנימי העצי) לקוביות גדולות, לשפד על שיפוד אישי בתקווה שהאננס לא יתפרק, לפזר קינמון ולהכניס לכמה שניות לאש.

לחמאה מתובלת –
מרככים חמאה בטמפרטורת החדר. אם למתכון נדרשים 400-300 גרם (תלוי כמה רוצים לחטוא עם חמאה בכל תפוח אדמה), לרכך יותר ואת התוספת לשמור במקרר. אין כמו החמאה הזו אחר כך למרוח על לחם, או להשתמש בה כרוטב לפסטה.
קוצצים כחצי ראש שום (הכמות לפי כמה שאוהבים) ו-2 כוסות עלים ירוקים. אפשרויות שהולכות טוב  הן שום ובזיליקום, או שום ותערובת של שמיר, פטרוזילה וכוסברה. מוסיפים מלח, מערבבים הכל היטב ושומרים בכלי מכוסה במקרר עד לשימוש.

לרוטב עגבניות מהיר –
חולטים עגבניות (בחישוב של לפחות אחת בינונית לאדם) ומסירים את הקליפה. איך? חורצים סימן + על החלק התחתון של העגבניה, מכניסים למים רותחים לדקה בערך, עד שרואים שהקליפה מתחילה להתקפל בחלק של ה +. מוציאים, מכניסים לקערה עם מי קרח לעצירת הבישול. אחר כך הקליפה יורדת במשיכה קלה.
חותכים את העגבניות לגודל של סלט גדול. מכניסים לבלנדר עם שום (לא להגזים, זה רוטב עגבניות, לא רוטב שום), מלח, פלפל, שמן זית. מרסקים הכל למחית חלקה. טועמים ומתקנים תיבול. אם יש צורך ממשיכים לערבל.
רוצים רוטב נקי-נקי, סטייל אייל שני? מעבירים את התערובת דרך מסננת דקה להוצאת הגרעינים ושאריות שלא נטחנו עד הסוף..

לטחינה ביתית –
מכניסים למערכל טחינה גלמית, כמות דומה של מים קרים, מיץ לימון, שום קצוץ ומלח. מערבלים לקבלת מרקם חלק. טועמים ומתקנים תיבול וסמיכות. אם היא דלילה מידיי מוסיפים טחינה גלמית, ואם היא סמיכה מידיי מוסיפים מים. מערבלים שוב. יש לזכור, שהטחינה מתגבשת בקירור והופכת יותר נוזלית בטמפרטורת החדר. אחרי הוספת מים/טחינה יש לטעום שוב ולתקן תיבול.