הממשלה צריכה לתמוך בהקמת שוקי איכרים בפריסה ארצית. כאלה שפתוחים יום בשבוע, או יותר, לפי ההיצע והביקוש. המדינה עומדת להשקיע מאות מליוני שקלים בהקמת שוק סיטוני חדש, אולם כדאי שתעניק רוח גבית גם למחאת הפלפלים.

באחד הערבים אחד נחת אצלי בבית ארגז פלפלים. "זה מהערבה" אמר לי ידיד. "קיבלתי את זה במתנה, כי ממילא זורקים את זה". התבוננתי בארגז, התבוננתי בו והיה קשה להאמין. ערימה של פלפלים לתפארת מדינת ישראל, שלא תראו כמותה ברשתות, או בשווקים. יפהפים, בוהקים, בשלל צבעים, פריכים ומלאי עסיס, ללא שריטה, או נמש שיפגעו בשלמות הרעננה שלהם. תאוה לחיך. מתחשק ללטף, ואפילו קצת לא נעים לנגוס ולהרוס את השלמות הזאת.
– למה לזרוק?
– כי האריזה והמשלוח יעלו יותר ממה שהם יקבלו במכירה לקמעונאים, או לסיטונאים שביניהם.

"ברשתות מציעים לנו חצי שקל, או שקל על קילו פלפלים, ומוכרים אותו בעשרה שקלים לצרכן", סיפר מגדל בערבה. זה קורה, כשמסתיימת עונת היצוא ואת השאריות מנסים החקלאים למכור בארץ. הקמעונאים יודעים שהם לחוצים ומורידים מחירים ללא רחמים. לחקלאים לא נותר אלא למכור בהפסד, או לזרוק את הסחורה. זה ריטואל שחוזר על עצמו כל שנה. אבל, משהו השתנה שם, בימים הלוהטים של 40 מעלות בצל. לפני כמה שבועות העלתה כרמית משיח, מגדלת פלפלים במושב פארן בערבה, סטטוס בפייסבוק ובעיקר קיטרה על היחס שחקלאים מקבלים ברשתות. היא לא נשארה שם לבדה ליותר מידיי זמן. הצטרפו אליה חקלאים ובעיקר צרכנים, שפירגנו, עודדו ויזמו דפוס צרכני חדש: מכירה ישירה מהחקלאי לצרכן.

כך נולדה לה מחאת הפלפלים. לאחר תגובות נלהבות נפתח עמוד "חקלאות חברתית ישירה" וחקלאי פארן הוצפו בפניות לקיום מכירות ישירות. הסיבה ברורה: הצרכן מקבל ירק טרי שלא עבר קירור במחיר שפוי, והחקלאי מקבל תמואה הולמת לעבודתו. אף מתווך לא גוזר באמצע קופון לפי מצב רוחו באותו בוקר. המכירה מתבצעת  במחיר הנמוך בכ-50% מהמחיר ברשתות. במכירה שמתנהלת במכללת ספיר בנגב נמכר קילו פלפלים ב-4.5 שקלים. גם חקלאי מושב כמהין  מוכרים מרכולתם במחצית מהמחיר ברשתות. לדברי החקלאים, המחיר מגלם הוצאות גידול ושינוע.
הבעיה של החקלאים אינה רק המחיר הנמוך שהם מקבלים לעומת מחיר המכירה לצרכן. הבעיה היא, שהמחיר הגבוה גורם להקטנת הצריכה ולהקטנת הביקוש מהם, וכך הם נשארים עפ עודפים ונאלצים להשמיד אותם. . "הרבה פעמים ממליצים לנו ברשתות לזרוק סחורה, כי עלויות הקטיף, האריזה והמשלוח יהיו גבוהות בהרבה מהתמורה שנקבל", סיפרו חקלאים. בסוף השבוע האחרון עמדו  חקלאי הערבה במכללת ספיר בנגב ומכרו את הפלפלים שלהם. הצטרפו אליהם חקלאי כמהין שבנגב ומכרו מתוצרתם מלוא הטנא קולרבי, חצילים ועגבניות שרי. היוזמה הגיעה מאגודת הסטודנטים של המיכללה. בקנה ישנן הצעות למכירות נוספות, ובפארן לא מדביקים את הקצב. אינסוף התנצלויות בפייסבוק על שעוד לא הגיעו לענות לכל הפונים, ותכניות מכירה עולות חדשות לבקרים.

לא מדובר רק במכירות הפלפלים. חקלאים מרחבי הארץ מדווחים, כי מדובר במצב אופייני לענפי הפירות והירקות הטריים. "אנחנו מרגישים פראיירים פעמיים", אמר אחד החקלאים. "פעם אחת, כי אנחנו מוכרים במחירי הפסד, שלא מכסים עלויות גידול, ופעם שניה, כשאנחנו מתבקשים כצרכנים לשלם מחיר מטורף על הסחורה בסופר", הוסיף.

כך, בעוד הממשלה מתעקשת להתעלם מחלקם של הקמעונאים ביוקר המחיה מתמקדת רק ביצרנים, גואה ברשתות חברתיות מחאת צרכנים המעניקה רוח גבית ליוזמה חדשה – ויתור על סיטונאים וקמעונאים ומכירה ישירה מהחקלאי לצרכן. לא ברור מי לוחץ על הממשלה שהיא לא נוגעת ברשתות השיווק, אבל הגיע הזמן שהממשלה תפנים את המסר: הרשתות אחראיות במידה רבה ליוקר המחיה בתחומי המכירות שלהן. יבואנים מספרים שמתח הרווחים שלהן על מוצרי יבוא ענק, חקלאים טוענים בדיוק אותו דבר ויצרנים אומרים, שכשהם נותנים הנחה לרשתות, למשל על שמנת מתוקה 32% – הרשתות משאירות את ההנחה אצלן ומוכרות לצרכן במחיר הרגיל. עד מתי תטמון הממשלה את ראשה בחול בעניין זה? הרשתות טוענות, כי הרווחיות הכוללת שלהן סבירה ואף נמוכה מרווחיות היצרנים, והן צודקות. אבל זה נובע כנראה מהתרחבות מוגזמת בפריסת סניפיהן ומעיד, כנראה, גם על ניהול שאינו מהמשובחים. .

ראוי לתמוך ביוזמה ולעודד הקמת מוקדי מכירה קבועים שיבטיחו, מלבד הורדת מחירים, גם מוצרים טריים וקשר ישיר בין החקלאי לצרכן. ראוי לתמוך בהקמת שוקי איכרים בפריסה ארצית. כאלה שפתוחים יום בשבוע, או יותר, לפי ההיצע והביקוש. המדינה עומדת להשקיע מאות מליוני שקלים בהקמת שוק סיטוני חדש, אולם כדאי שתעניק רוח גבית גם למחאת הפלפלים.