למתכון הזה הגעתי לאחר שעברתי לא מזמן לצרוך חלב סויה (טרי, לא עמיד) במקום חלב פרה. גיליתי שאפשר לעשות ממנו ניסים ונפלאות. המתכון הזה מאפשר להכין ממנו בריוש אישי, או כיכר לחם, או לחמניה, או באגט. הוא מעודן, רך בפנים ופריך בחוץ אין בו את התחושה של בצק שנמס בפה (שמתקבל מחמאה בכמויות גדולות).
אפשר לשחק עם המתיקות ולהוסיף לבצק סוכר, אם רוצים מאפה-קינוח. המתכון כאן הוא כמו לחם בריוש, במתיקות מעודנת, שיכול לשמש למילוי מלוח, או מתוק.

מה צריך (לכ-10 לחמניות אישיות, או 4 לחמים קטנים)?
525 גרם (שלוש ושלושה רבעים כוסות) קמח פוקאצ'ה (ניתן להשיג כמעט בכל חנות עם מיגוון קמחים)
300 מיליליטר (כוס וחצי) משקה סויה טרי (שיש בו וניל וסוכר), או משקה אורז שקדים (פחות מתוק, אפשר להוסיף לבצק מעט וניל)
8 גרם שמרים יבשים
50 גרם (רבע כוס) שמן זית
כפית סוכר
כפית מלח
שמן זית למריחה מעל המאפה
שומשום

מה עושים?
בקיצור – לשים הכל, מתפיחים, מעצבים לחם/לחמניות. מתפיחים שוב ואופים.
בהרחבה – מערבבים שמרים וקמח. מכניסים לקערת מיקסר את שאר החומרים ומערבבים. מוסיפים את הקמח והשמרים ולשים עם וו לישה 10 דקות. הבצק אמור להיות נוח לעבדה, רך ולא נדבק לידיים. אם הוא נדבק, להוסיף מעט קמח. אם הוא נראה יבש אחרי 1-2 דקות לישה, להוסיף שמן זית, או חלב סויה בכמויות קטנות ולהמשיך ללוש.
מכסים עם נילון, או מגבת ומשאירים לתפוח בסביבה חמימה, עד שהוא כמעט מכפיל את הנפח (שעה -שעתיים).
בשלב זה אפשר להתחיל לחמם תנור ל-200 מעלות.
מוציאים את האויר מהבצק בנגיעות קלות ומחלקים. אפשר להכין ממנו 4 ככרות לחם זוגי, או כ-10 לחמניות/בריושים אישים, או כיכר לחם גדולה, או 3 באגטים, או לשלב, לפי הדמיון.
מניחים את הצורות שנבחרו על תבנית מרופדת בנייר אפיה, מורחים בשמן זית, משאירים לתפוח 15–30 דקות.
לפני הכנסת תבנית הבצק לתנור מכניסים כמה קוביות קרח  לחלק התחתון שלו כדי לקבל אדים שיהפכו את המאפה פריך מבחוץ. לחלופין אפשר להתיז מים על הבצק המעוצב מייד עם הכנסתו לתנור.
מכניסים לתנור שחומם ל-200 מעלות עד השחמה (כ-15-20 דקות למאפים אישיים, עד כ-40 דקות לאחרים). המאפה מוכן כאשר מקבלים צליל חלול כשמקישים על התחתית שלו.