כשמוכר התבלינים אמר לי שעוגיות הבעבע העירקיות היו הלהיט של חג הסוכות, הנחתי שאם הן התקבלו באהבה בגבעתיים, הן כנראה יצאו מזמן מהמתחם המוכר של אור יהודה, שם הכירה אותם המשפחה, לראשונה.
העוגיות מכילות שני מרכיבים של מזון על – תמר מג'הול ושומשום. אם מוסיפים שומשום מלא, זו בכלל חגיגת בריאות. אחת כזו היא תוספת מושלמת אצלי לקפה הראשון של הבוקר.

מה צריך (לכ-20 עוגיות)?
לבצק –
250 גרם קמח (אפשר לערבב 100 גרם קמח מלא ו-150 גרם קמח רגיל)
3 גרם (חצי כפית) שמרים יבשים
150 מיליליטר (שלושה רבעי כוס) מים
רבע כוס שמן חמניות
1.5  כף סוכר
קורט מלח
למלית –
כ-10 תמר מג'הול גדולים מאוד ורכים (או יותר, אם הם בינונים)
מעל-
כף קליפת תפוז מגוררת,
חצי כוס שומשום מלא (או לפי הצורך)
מעט מים

מה עושים?
בקיצור – לשים בצק ומרדדים, מניחים בתוכו תמר ויוצרים כדור כך שהתמר עטוף בבצק. מרדדים שוב, מוסיפים שומשום ואופים.
בהרחבה – יוצקים לקערת מיקסר את כל הנוזלים והמלח. שמים מעל את הקמח ומוסיפים שמרים וסוכר זו הדרך המהירה להבטיח שהשמרים לא יגעו בשמן ומלח, שמפריעים לפעילותם. מערבלים עשר סקות. מוציאים למשטח מקומח, לשים ידנית כמה שניות, יוצרים כדור ומעבירים לקערה לתפיחה. מכסים בכובע נילון, או בנילון אחר לא נצמד.
לאחר כשעה, כשהבצק כמעט הכפיל נפח, מוציאים שוב למשטח מקומח, לשים מעט ומרדדים לעלה דק מאוד. יש לוודא, שיש די קמח על משטח העבודה, שימנע מהבצק להידבק, אבל לא יותר מידיי, שיהפוך אותו ליבש.
קורצים עיגולים עם גוס או רינג.
חומים את התמרים, מגלענים ומגלגלים בכף היד ליצירת כדור מכל חצי תמר. מניחים כדור תמר במרכז הבצק המקורת. אוספים את שולי הבצק לנקודה אחת מעל הכדור וסוגרים. מגלגלים כדי שהסגירה תתחזק. מרדדים דק כל כדור, עד שרואים את התמר דרך הבצק העליון. אם נשארו חלקים לבנים של בצק ללא תמר, מקפלים אותם לכיוון החלק התחתון של העוגיה ולוחצים, לשמירת עובי דקיק.
בצלחת מערבבים שומשום וגרידת תפוז.
יוצקים מים לקערה, ועם מברשת מברישים כל עיגול. מרימים את העוגיה והופכים את החלק הרטוב לתוך השומשום, שנדבק אליה.