החופשה האולטימטיבית שלי היא באיטליה, והפעם הצלחתי לשלב כמה אהבות: ביקור במחוז פוליה בדרום מזרח המדינה, ריקודים בקונגרס הטנגו הבינלאומי של בארי שנמשך ארבעה ימים ובעיקר לילות (רוקדים עד שלוש לפנות בוקר) וכמובן אוכל משובח.

באחת ממסעדות העיר הצדדיות הזמנתי פסטה עם רוטב עגבניות ופילה דג. קיבלתי מנה שהדג היה מפורר בתוך הרוטב וכמעט נדרש מיקרוסקופ לאתר אותו. אבל כיאה למסעדה שהמקומיים גודשים, התוצאה היתה משובחת.
בהשראת אותה מנה בחרתי במתכון שמציע פסטה ברוטב עגבניות ודג, אך בכמות הרבה יותר נדיבה. אפשר להשתמש בכל פילה דג. אני בחרתי בסלמון שהיה לי בבית. הוא נרכש טרי אבל שהה כחודש במקפיא, מה שניטרל אותו מהגשה כמנת דג נטו.

כשניסיתי לברר למה הירקות והפירות באיטליה טעימים הרבה יותר מאחיהם הישראלים, נאמר לי שזה בגלל המים המגיעים מההרים. אפשר להוסיף לכך שחוקרי מכון וולקני הישראלים לא הינדסו להם את הירקות והפירות לטובת הארכת חיי מדף על חשבון הטעם. לכן, לאחר כמה נסיונות החלטתי שלרוטב אני משתמשת בתערובת עגבניות איכותית מאיטליה (ברילה או מוטי). הטעמים משובחים, אפשר פה ושם להוסיף נגיעה אישית כתוספת ענף רוזמרין או אורגנו.

מה צריך (ל-4 מנות)?
300 גרם פסטה יבשה
400 גרם (צנצנת) רוטב עגבניות איטלקי
500 גרם פילה סלמון טרי ללא עור (משתמשים גם בעור, בניפרד)
1.5 כוס מים
3 ענפי רוזמרין
שמן זית
מלח, פלפל

מה עושים?
בקיצור – חותכים סלמון לקוביות, מקפיצים על שמן זית, מוסיפים את שאר חומרי הרוטב ומבשלים 5-10 דקות. מבשלים את הפסטה למצב אל דנטה ומצרפים לרוטב.
טיפ – בתחילת התהליך אפשר לטגן ענף רוזמרין על שמן זית עד שהעלים משחימים מעט. מוציאים ומצננים לטמפרטורת החדר. ניתן לפזר אותם על הפסטה לתוספת קראנץ' וטעם מעניין.
בהרחבה – חותכים את הסלמון לקוביות קטנות, מתבלים במעט מלח ופלפל. מטגנים על שמן זית במחבת רחבה מספיק כך שתכיל גם את הרוטב.
מוסיפים את כל החומרים (ללא הפסטה)  כולל העור שיוסיף טעם לרוטב (לאחר מכן מוציאים אותו). מבשלים 5-10 דקות ובתוך כך חותכים את הדג לקוביות קטנות יותר. ככל שיהיו יותר קטנות טעם הרוטב ישתבח. אני לא מפוררת את הדג לחלוטין אלא שומרת על חתיכות שניתן לנגוס בהן.
טועמים ומוסיפים תבלינים ומים לפי הצורך.
מבשלים את הפסטה במים מומלחים מעט וכשהיא מוכנה (אל דנטה – רכה עם נקודה מעט קשה במרכזה) מוסיפים אותה לרוטב ומערבבים.