תזונה טבעית: ממתיקים. ומי מהמלאכותיים הכי בריא?

זה הפרק המתוק בפרוייקט התזונה הטבעית הבריאה והטעימה שלי (לינקים בסוף לפרקים הנוספים). הפעם נבדוק מי מהממתיקים הטבעיים והמלאכותיים מתאים לנו ומי פחות. רובנו אוהבים מתוק. אבל מה לעשות כשהסוכר, הממתיק הזמין והזול יחסית, לא בריא לנו? הוא יודע לגרום לנו להתמכר לטעם, אבל בעצם זו סתם פחמימה ריקה, שצריכה גבוהה ממנה יכולה לפגוע בכבד (המנוע של הגוף בכל הקשור לתזונה), לגרום לסוכרת ולהשמנה.
ישנם תחליפים בצורת ממתיקים מלאכותיים או מתוקים טבעיים קצת יותר בריאים. אולם מתברר, כי מבחינת מי שסובל מסוכרת, רוב התחליפים המלאכותיים לא בדיוק מתאימים, כי גם הם מעלים בסופו של דבר את רמת הסוכר בדם, גם אם לאט יותר יחסית לסוכר.
לפני שניגשים בכלל לדון בתחליפים, קודם כל, נסו להוריד בהדרגה את כמות הסוכר בקפה, בתה ובעוגות. אני עברתי כבר לפני 20 שנה בקלות ובהדרגה תוך שבועיים מ-2 כפיות בכוס קפה לאפס! לגבי עוגות המצב נראה לי מורכב יותר כיוון שהוא מצריך ניסוי ותהייה/טעיה. לאחר שנחשפתי ליתרונות של הסטיביה, אתחיל להכין מתכוני עוגות איתה ואם יהיו הצלחות אשתף כאן ובבלוג בכלל. בינתיים, לפחות בקיץ, אני מסתפקת בסוכר מהפירות הבשלים שנמצאים בשפע.

משתמשים בממתיק מלאכותי? משלל המוצרים על המדפים, התזונה הטבעית ממליצה על שניים בלבד (במרקם גבישי יבש): סטיביה (במיצוי מתקבל חומר מתוק פי 300 מסוכר) ואריתריטול (70% מתיקות ביחס לסוכר). שניהם לא נספגים בדם ולכן לא מעלים את הסוכר בדם. על פי הנטורופתיה, אחרים כולל הפופולרים שבהם מעלים את הסוכר בדם, חלקם בשיהוי מסויים, ולכן לא מומלצים.

ככלל הגוף שלנו נוטה לצרוך הכי טוב ממתיקים שנוצרו בטבע, לא במעבדה. לאלה יש גם ערכים תזונתיים נוספים מלבד מתיקות. אלה הבולטים בהם:
דבש – מכיל גם אשלגן ומעט סידן ובעל תכונות אנטיביוטיות.
מולסה (דבשה) – מכילה הרבה סידן, מגנזיום, ברזל ואשלגן. מומלץ לשים לב שרוכשים אותה ללא גפרית.
סילאן – מכיל הרבה מאוד נוגדי חימצון וגם אשלגן, סידן, ברזל, בטא קרוטן (שהופך בגוף לויטמין E), ויטמיני B וסיבים תזונתיים.
מייפל – מקור טוב לסידן, מגנזיום, ברזל ואבץ.
סירופ חרובים – יעיל נגד הרפס בפה.
סוכר קוקוס – ערך גליקמי נמוך (מעלה רק מעט את הסוכר בדם). מכיל הרבה מינרלים: אשלגן, מגנזיום, ברזל, בורון, אבץ, גפרית, נחושת.